על הבחירה הראשונה שאנו עושים כל בוקר ! אתמול במיפגש קבוצתי קבלתי מחברי הקבוצה את הדוגמאות הפשוטות כיצד הם בוחרים לחיות את חייהם: בהתלהבות...
על הבחירה הראשונה שאנו עושים כל בוקר !
אתמול במיפגש קבוצתי קבלתי מחברי הקבוצה את הדוגמאות הפשוטות כיצד הם בוחרים לחיות את חייהם: בהתלהבות ובעשיה או קיבעון, לתת לקושי ולכאב להשתלט או לראות את הטוב סביב, לארח משפחה וחברים או להישאר לבד, למצוא הנאה גם במלאכה רוטינית ומשעממת או לקטר.
וזה סיפור המעשה...
גבר בן 92 מטופח למראה, שעבר לגור זה מכבר בדיור מוגן בעקבות פטירתה לאחרונה של אשתו לה היה נשוי במשך כ-70 שנים.
אחרי שחיכה בסבלנות בלובי, ניגש אליו אחד מעובדי המקום כדי להובילו אל חדרו, בדרך למעלית תוך שהוא מתקדם באיטיות בעזרת מקל ההליכה שלו, תיאר לו העובד את חדרו הקטן.
"אני אוהב את החדר הזה", הוא אמר בהתלהבות
"אדוני, עוד לא ראית את החדר. חכה מספר דקות, אנחנו כבר מגיעים אליו".
"אני לא צריך לחכות", ענה האיש הזקן.
אושר הוא משהו שבוחרים מראש. בין שאוהב את החדר ובין שלא, זה לא תלוי ברהיטים שבו או בעיצובו, אלא בדרך שבה אני בוחר לראות אותו. כבר החלטתי בראשי שאני אוהב את החדר, והחלטה שכזו אני עושה מדי בוקר כשאני קם מהמיטה.
הבחירה היא בידיי, אני יכול לבלות את ימי במיטה ולהתלונן על כל הקשיים שאני חווה עם החלקים שכבר לא עובדים בגופי כמו שצריך או שאני יכול להודות על כל החלקים שעדיין עובדים נהדר.
כל יום הוא מתנה, וכל עוד אני יכול לפתוח את עיניי, אני מתרכז ביום החדש שלפניי ובכל הזיכרונות המאושרים שצברתי במהלך חיי.
אתמול במיפגש קבוצתי קבלתי מחברי הקבוצה את הדוגמאות הפשוטות כיצד הם בוחרים לחיות את חייהם: בהתלהבות ובעשיה או קיבעון, לתת לקושי ולכאב להשתלט או לראות את הטוב סביב, לארח משפחה וחברים או להישאר לבד, למצוא הנאה גם במלאכה רוטינית ומשעממת או לקטר.
וזה סיפור המעשה...
גבר בן 92 מטופח למראה, שעבר לגור זה מכבר בדיור מוגן בעקבות פטירתה לאחרונה של אשתו לה היה נשוי במשך כ-70 שנים.
אחרי שחיכה בסבלנות בלובי, ניגש אליו אחד מעובדי המקום כדי להובילו אל חדרו, בדרך למעלית תוך שהוא מתקדם באיטיות בעזרת מקל ההליכה שלו, תיאר לו העובד את חדרו הקטן.
"אני אוהב את החדר הזה", הוא אמר בהתלהבות
"אדוני, עוד לא ראית את החדר. חכה מספר דקות, אנחנו כבר מגיעים אליו".
"אני לא צריך לחכות", ענה האיש הזקן.
אושר הוא משהו שבוחרים מראש. בין שאוהב את החדר ובין שלא, זה לא תלוי ברהיטים שבו או בעיצובו, אלא בדרך שבה אני בוחר לראות אותו. כבר החלטתי בראשי שאני אוהב את החדר, והחלטה שכזו אני עושה מדי בוקר כשאני קם מהמיטה.
הבחירה היא בידיי, אני יכול לבלות את ימי במיטה ולהתלונן על כל הקשיים שאני חווה עם החלקים שכבר לא עובדים בגופי כמו שצריך או שאני יכול להודות על כל החלקים שעדיין עובדים נהדר.
כל יום הוא מתנה, וכל עוד אני יכול לפתוח את עיניי, אני מתרכז ביום החדש שלפניי ובכל הזיכרונות המאושרים שצברתי במהלך חיי.
-
חגית אדרי
חגית אדרי
סדנאות הרצאות ואימון אישי לגיל ביניים וגיל שלישי ובני משפחה מטפלים בהורים.
בוגרת מכון אדלר במסלול גיל שלישי, בוגרת מדעי החברה וקורס אימון אישי.
מנחת סדנאות במועדונים חברתיים, בארגונים ופרטיים בנושאים של יחסים במשפחה הרב דורית, על נתינה ועל קבלה, הכרת תודה כדרך חיים, התמודדות עם שינויים, מטרות ומשמעות ועוד.
טלפון להתקשרות: 050-8773763 hagit0312@gmail.com
קישור לדף פייסבוק: https://www.facebook.com/hagithan/
בוגרת מכון אדלר במסלול גיל שלישי, בוגרת מדעי החברה וקורס אימון אישי.
מנחת סדנאות במועדונים חברתיים, בארגונים ופרטיים בנושאים של יחסים במשפחה הרב דורית, על נתינה ועל קבלה, הכרת תודה כדרך חיים, התמודדות עם שינויים, מטרות ומשמעות ועוד.
טלפון להתקשרות: 050-8773763 hagit0312@gmail.com
קישור לדף פייסבוק: https://www.facebook.com/hagithan/
תגובות